<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"א</h1>
<h2>דף נג.</h2>
מחזיק בנכסי הגר כגו' נעל גדר ופרץ ושאר חזקות כמו במכירה קנה ואכילת פירות לא קנה בנכסי הגר בתרא. העושה מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר לא קנה כי השנייה אינה מועלת כלום כי כבר היה לו מחיצה מתחלה פי' ואפילו בטלה מחיצה התחתונה והרי העליונה קיימת כי בשעה שבנה לא הועיל ובשע' שהועיל ממילא בה המעשה ערובין. שתי שדות בנכסי הגר ומצר בנתים או חצב שתיחם בו יהושע והוא עשב ששורשו ישר והחזיק באחת קנה אותה אבל לא האחרת ואפילו כיון שתיהן לקנות ואם אין מצר בנתים קנה האחרת כל שנקראת על שמו אם כיון לקנות אותה שלא החזיק בה לא קנה אפילו אותה שהחזיק בה ואם החזי' בא' וכיון לקנות אותה ואת המצר ואת חברתה או שהחזיק במצ' וכיון לקנות שתיהן ספק כי הוא בעי' ולא איפשיטא ואם בא אחר והחזי' קנה ב'. ואם הם ב' בתים זו לפנים מזו והחזיק בחיצון ובפנימי כיצד קנה כתבתיו בדיני קרקע בתרא. הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד דלתות שני קנה ויש מי שפירש שאם אותו שהעמיד דלתות לא נעל ובא אחר ונעל דקנה אותו שנעל ויש מי שפירש שקנה אותו שהעמיד דלתות ויש מי שפיר' ואפילו חפר הראשון לעשות יסוד אינו מועיל וכן כתב הרא"ש וראשון נראה עקר בתרא. מצא פלטרי' בנויי' בנכסי הגר ועשה בהן סיוד בסיד או כיור כלומר צורת פרחים אמה כנג' הפתח קנה אבל שלא כנג' הפתח צריך יותר מאמה ואם צר בה צורת עוף או חיה אינו צריך לא אמה ולא כנגד הפתח ואם השליך לפת בבקעי' שבקרקע ולא חפר בקרקע שום דבר וממילא אחר כך נתגדל הלפת באותן הבקעים לא קנה בתרא. הציע מצעות בנכסי הגר ושכב עליהן קנה פירות אבל אם היו מצעות עשויו' ושכב או ישב בבי' לא קנה הקרקע ואם ערך שולחן ואכל עליו לדע' הרא"ש קנה בתרא. צרי' לכוין להחזיק שיעשה דבר שיראה לכאור' שהוא עושה אותו בכוונה לתועלת הקרקע ושיעשה מעשה לגוף הקרקע ואם חסר אחת מהן לא קנה וכן המפצל ענפי אילנות אם כוונתו לעבודת האילן קנה כגון שקצץ מב' צדי האילן ואין דעתו להאכיל עצים לבהמה כגון היה קצוץ מצד א' לא קנה וכן אם ליקט עצים או עשבין מהשדה אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם לעצים לא קנה כגון אם ליקט גסים ודקים בודאי לקרקע הוא עושה ואם ליקט גסים לבד לעצי' הוא. וכן אם עשה פתח שיכנס שם המים לקרקע אם לתקן הארץ כגון שלא עשה כי אם פתח א' שיכנסו בו המים קנה ואם לצוד דגים כגון שעשה פתח ליכנס המים ופתח אחר שיצאו דרך שם לא קנה. וכל החזקות כגון במחזיק בקרק' שקונה מחבירו כאשר כתבתי בדיני קרקע בח"ה בתרא. מחזיק בשדה או בבית גר קנה אפילו כל אותן הדברים שאינן מכורין עמהם לגבי מכר כגון בור ודות וכיוצא בהן בתרא. שכיר גר תושב עובר משו' ביומו תתן שכרו ואינו עובר משום בל תלין מצי'. גר שהניח בן והיה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ומת הגר והניח נכסים ביד אדם אחר אינו יכול לקנות בנו הנכסים שהניח ביד אדם אחר לא בתורת ירושה שגר אינו בירושה לא במתנת שכיב מרע כי לשון מתנה ולשון ירושה בשכיב מרע הכל אחד הוא וכל שאינו בירושה אינו במתנה בתרא. גר יורש את הגוי מדרבנן ואינו יורש גוי את הגר ולא גר את הגר לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים ואפילו הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה גטין. הלוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו ומת הגר לא יחזיר לבניו כי אינם יורשים אותו כי גר אינו יורש את הגר ואם החזיר אין רוח חכמי' נוחה הימנו ודוקא שהורתו ולידתו שלא בקדושה אבל לידתו בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו ור"ת חילק כי דוקא במלוה אבל פקדון לעולם אין רוח חכמים נוחה הימנו קדושין. היו לו בנים ונתגיירו אין בנו בכור לנחלה יבמות. גר שמת ובזבזו ישר' נכסיו ושמעו שיש לו בן או אשתו מעוברת חייבין להחזי' החזירו ואחר כך שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו החזירו בשנייה קנה בראשונה לא קנה יבמות. גר אחיו מן האם אין מעידי' לכתחלה זה לזה ואם העידו עדותן עדות וכל שכן אחיו מן האב דמעידין אפילו לכתחלה כי אינו יודע ודאי מי הוא אביו ביבמות. המחזיק בשטרותיו של גר כלומר שטרי מכר כיון שלא זכה אפילו לצור על פי צלוחיתו בקמא.
